בית הדין לעבודה בירושלים, דחה תביעת ענק כנגד חברה ותיקה בתחום ההובלות, וחייב את העובד בתשלום שכר טרחה והוצאות משפט
בחודשים האחרונים נתבעים בעלי עסקים ומעסיקים על ידי עובדיהם בתביעות ענק של מיליוני שקלים בעקבות טענות לאי תשלום שכר עבודה, העסקה 'בשחור' וללא תלוש שכר, אי העברת כספים לקופת הפנסיה, ועוד.
ברוב המקרים, בפי העובד טענות מוצדקות. מעסיקים רבים בוחרים להעסיק עובדים מוחלשים שאין להם הבנה בדיני העבודה בישראל, ואלפי עובדים במדינת ישראל כלל לא יודעים שהמעסיקים שלהם חייבים להם מאות אלפי שקלים לאחר תקופות העסקה ארוכות.
חשוב לציין שלא בכל המקרים העובדים צודקים. למרות השם שיצא לבתי הדין לעבודה כי הם מוטים באופן קבוע לטובת העובדים, ייצוג משפטי איכותי ומדויק, עשוי להביא לתוצאות אחרות עבור המעסיק.
עורך הדין אריה אביטן, שותף מייסד במשרד 'אביטן בן-שימול' בירושלים שהוקם לפני עשרות שנים, מספר לנו על תיק שהגיע לידיו: "פנה אלי מעסיק שהעסיק עובד מחודש ספטמבר 2018, ועד לשנת 2022, וקיבל תשלום שעתי של 60 שקלים לשעה, במזומן בסוף כל יום עבודה, ללא הנפקת תלושי שכר וללא דיווח לרשויות המס ולביטוח הלאומי".
"מה שצריך להבין במקרים כאלה", מספר עורך הדין אריה אביטן, "כי זה תמיד נשמע שהמעסיק ניצל את העובד או לא שילם לו זכויות. אבל במקרים רבים, מדובר בחשבון צר שעושה העובד אשר אם יקבל משכורת ב'לבן', יפסיד קצבאות אחרות או ישלם מיסים גבוהים בעקבות עבודה נוספת".
במסגרת כתב ההגנה טענה החברה מנגד, כי לא התקיימו יחסי עבודה אל מול התובע, אלא התקשרות מול קבלן עצמאי ("פרילנסר"). לטענתה, התובע נקרא לתגבר רק בימי עומס עונתיים, לא הייתה לו חובת זמינות, והוא היה רשאי לסרב לקריאות ואף ביצע עבודות סבלות עבור מובילים מתחרים במקביל.
"הטענה של העובד לפיה הוא קיבל שכר של 60 שקלים לשעה, בעוד חבריו מקבלים 40 שקלים לשעה, ושמשכר זה צריך לגזור את זכויותיו, היא טענה שלא יכולה להתקבל. התעריף השעתי של 60 שקלים נקבע במפורש מתוך הבנה כי שכר היסוד הרגיל עבור עבודה זו עומד על סך ממוצע של 40 שקלים לשעה, והיתרה בסך 20 שקלים מיועדת לכיסוי מלא של רכיבי הזכויות הסוציאליות אשר משולמות לעובד מן המניין".
לאחר הליך הוכחות ארוך ומורכב מאוד שכלל עשרות עדים ומומחים, הצליח עורך הדין אריה אביטן להוכיח, כי גם אם העובד אינו קבלן עצמאי אלא שכיר, הרי שהשכר שקיבל 'בלע' בתוכו את כלל ההטבות שמקבל עובד רגיל.
בפסק דין מפורט ניתחה השופטת את מערכת היחסים לפי המבחנים המקובלים בדיני העבודה. בית הדין קבע כי התובע אכן השתלב בחברה: הוא הוסע במשאיות של העסק, נעזר בכלי עבודה ובחומרי אריזה שסיפק המעסיק, לבש חולצה עם לוגו העסק, ולא נשא בסיכונים כלכליים או בנזקים שנגרמו לציוד. לפיכך, נקבע כי התקיימו בין השניים יחסי עובד-מעסיק בדיעבד.
אולם, בהתאם להלכות החדשות בבתי הדין לעבודה, כאשר מוכרים יחסי עבודה בדיעבד, יש לחשב את זכויות העובד לפי "שכר חליפי" - כלומר השכר שהיה מקבל העובד אילו הועסק מלכתחילה כשכיר.
על בסיס עדויותיהם של בעלי עסקי הובלות אחרים ותלושי שכר שהוצגו מכלל הענף, קבע בית הדין כי השכר השעתי החליפי לעובד בסוג עבודתו של התובע, עומד על 40 שקלים לשעה בלבד. בתוספת מכלול עלויות המעסיק עבור זכויות אחרות שמשולמות לעובדים מן המניין (פנסיה, פיצויים, חופשה, הבראה, דמי מחלה, חגים וביטוח לאומי).
מאחר שהחברה שילמה לעובד בפועל 60 שקלים לשעה במזומן, נפסק כי התמורה הקבלנית ששולמה לו כבר "בלעה" לחלוטין את כל זכויותיו הסוציאליות והפרשי השכר, והוא אינו זכאי לתוספת כספית בגין רכיבים אלו.
בית הדין פסק לזכות התובע פיצוי בסך 15,000 שקלים בגין אי הנפקת תלושי שכר ו-2,000 שקלים בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה.
עם זאת, בשל הפער הניכר בין סכום התביעה המקורי, מיליון שקלים, לסכום שנפסק, 17,000 שקלים, והמשאבים השיפוטיים והאמצעים שהושקעו בהליך, חויב התובע (!) בהוצאות משפט בסך 20,000 שקלים לטובת החברה.
לאחר קיזוז החיובים ההדדיים, נקבע כי על התובע לשלם לחברה אותה תבע בסכום עתק, סך של 3,000 שקלים.
עורך הדין אביטן מסכם בסיפוק: "העובדה שעובד תובע אותך כמעסיק בתביעת ענק של מיליון שקלים ומעלה, לא אומרת דבר על סיכויי התביעה להתקבל. ייצוג נכון, חכם ומדויק, יכול וצריך להוביל לתוצאה טובה מאוד עבור המעסיק, ולחסוך לחברה מאות אלפי שקלים".
כדאי לדעת:
מיהו עובד: עובד הוא מי שמשתלב במפעל המעסיק ואינו מנהל עסק עצמאי משלו. עובד זכאי לשכר ולהגנות של משפט העבודה, לרבות חופשה, מחלה, שעות נוספות, פנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חגים, נסיעות והודעה מוקדמת.
מיהו פרילנסר: פרילנסר הוא מי שמספק שירותים במסגרת עסק עצמאי שלו כגורם חיצוני. פרילנסר (מכונה גם "קבלן" או "נותן שירותים"), אינו זכאי לאף זכות שנובעת מיחסי עבודה שזכאי לה עובד רגיל.
לייעוץ משפטי: אביטן בן-שימול, משרד עורכי דין | טל' 02-6223036